גמרא
פירוש
בּוּצִינָא טָב מִקָּרָא.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
מן התמימין – של חולין על בעלי מומין של קדשים:
מן בעלי מומין – של חולין על תמימין של קדשים שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב: ואיזהו טוב ברע – תם של חולין ברע של קדשים מנלן דבעל מום איקרי רע דכתיב כל מום רע היינו שקדם הקדישן את מומן כדמפרש בגמרא [ומן תמימין של חולין על בעלי מומין של קדשים יכול אפי׳ קדם מום קבוע להקדישן ת״ל כו׳: איזהו טוב של חולין ברע של קדשים – באותו שקדם הקדשו למומו]: גמ׳ מאי תלמודא – היכי משמע מהכא1 מדשני קרא ואמר בטוב דלא איצטריך דניכתוב קרא טוב ברע או רע ולא לימא בטוב דכיון דקא׳ או רע [היינו] משמע בטוב ואמאי אמר תו בטוב אלא טוב מעיקרא עושה תמורה היינו שקדם הקדשו למומו [ולא רע מעקרו דהיינו שקדם מומו]: רבא אמר מתרוייהו טוב מצי ילפת – דתרוייהו מייתרי (רי״ח) [אלא] חד טוב אתא [דאפילו] טוב בטוב לא ימיר [דאין אדם רשאי להמיר] וחד בטוב לטוב מעיקרא כו׳ [קל וחומר הוא רע של קדשים בטוב דחולין דקא מפיק רע דקודש ומייתי טוב בחולין במקומו לא ימיר. טוב בטוב דכי הדדי ננהו דלא קא מעלי ליה כ״ש דלקי]: ואביי – סבר גלויי מילתא בעלמא הואיל ולקי על האי [לקי גם אהאי] לישנא אחרינא לאו דינא הוא אלא ממילא מצית ילפת דמי גרע טוב2 לרע (דכתיב לא יבקר בין טוב לרע) דקא מעלי ליה דלקי טפי מטוב בטוב דלא קא מעלי ליה ולא לקי אלא ש״מ דטוב בטוב נמי לקי אע״ג דלא כתב ביה [לאו]: בשל אחרים – חולין של אחרים ולא ימיר אותו (בשל הקדש) [בחולין] של עצמו: אי כתב – לא יחליפנו דמשמע בשל אחרים:
הוה אמינא תצא זו ותכנס זו הוא דלקי – שלוקח בהמת חברו ונותן לו זו ומוציא האחרת לחולין:
אבל מימר – בשל עצמו:
דתרווייהו מצי מקדיש להו אימא לא לקי – אלא לקדיש לתרווייהו וליפטר קמ״ל דלא אלא לקי: [וטעמא דר׳ שמעון משום – בהמה ולא בהמות כו׳: ואמר ריש לקיש – אע״ג דאמר ר׳ שמעון אין מימר אלא אחד באחד מודה ר׳ שמעון שממירין וחוזרין וממירין באותה בהמת הקדש אפילו מאה אחד באחד בזה אחר זה וקא יליף האי סברא מן בהמה בבהמה ולא בהמה בבהמות הרבה ביחד אבל על בהמה אחת ממירין וחוזרין וממירין בזה אחר זה בהמות הרבה דהיינו נמי אחד באחד: ל״א מעיקרא במתניתין אהדר להו מן והיה הוא וגו׳ ובברייתא דבעו רבנן למילף מן בהמה בבהמה אמר להו אדרבה בבהמה בבהמה לא משמע אלא אחד באחד. ולהאי לישנא אמר ריש לקיש הוי ריש מימרא]: קדושתא קמייתא להיכן אזלא – דהא כתיב הוא ותמורתו יהיה קדש: [לדברי האומר אין ממירין וחוזרין וממירין הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו – בהמה אחת. והומם האשם וחיללו על אחר. ונאבד אותו שחילל עליו והביא אשם אחד ונכפר בו ואח״כ נמצא אותו שנאבד וניתק לעולה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מן בעלי מומין – של חולין על תמימין של קדשים שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב: ואיזהו טוב ברע – תם של חולין ברע של קדשים מנלן דבעל מום איקרי רע דכתיב כל מום רע היינו שקדם הקדישן את מומן כדמפרש בגמרא [ומן תמימין של חולין על בעלי מומין של קדשים יכול אפי׳ קדם מום קבוע להקדישן ת״ל כו׳: איזהו טוב של חולין ברע של קדשים – באותו שקדם הקדשו למומו]: גמ׳ מאי תלמודא – היכי משמע מהכא1 מדשני קרא ואמר בטוב דלא איצטריך דניכתוב קרא טוב ברע או רע ולא לימא בטוב דכיון דקא׳ או רע [היינו] משמע בטוב ואמאי אמר תו בטוב אלא טוב מעיקרא עושה תמורה היינו שקדם הקדשו למומו [ולא רע מעקרו דהיינו שקדם מומו]: רבא אמר מתרוייהו טוב מצי ילפת – דתרוייהו מייתרי (רי״ח) [אלא] חד טוב אתא [דאפילו] טוב בטוב לא ימיר [דאין אדם רשאי להמיר] וחד בטוב לטוב מעיקרא כו׳ [קל וחומר הוא רע של קדשים בטוב דחולין דקא מפיק רע דקודש ומייתי טוב בחולין במקומו לא ימיר. טוב בטוב דכי הדדי ננהו דלא קא מעלי ליה כ״ש דלקי]: ואביי – סבר גלויי מילתא בעלמא הואיל ולקי על האי [לקי גם אהאי] לישנא אחרינא לאו דינא הוא אלא ממילא מצית ילפת דמי גרע טוב2 לרע (דכתיב לא יבקר בין טוב לרע) דקא מעלי ליה דלקי טפי מטוב בטוב דלא קא מעלי ליה ולא לקי אלא ש״מ דטוב בטוב נמי לקי אע״ג דלא כתב ביה [לאו]: בשל אחרים – חולין של אחרים ולא ימיר אותו (בשל הקדש) [בחולין] של עצמו: אי כתב – לא יחליפנו דמשמע בשל אחרים:
הוה אמינא תצא זו ותכנס זו הוא דלקי – שלוקח בהמת חברו ונותן לו זו ומוציא האחרת לחולין:
אבל מימר – בשל עצמו:
דתרווייהו מצי מקדיש להו אימא לא לקי – אלא לקדיש לתרווייהו וליפטר קמ״ל דלא אלא לקי: [וטעמא דר׳ שמעון משום – בהמה ולא בהמות כו׳: ואמר ריש לקיש – אע״ג דאמר ר׳ שמעון אין מימר אלא אחד באחד מודה ר׳ שמעון שממירין וחוזרין וממירין באותה בהמת הקדש אפילו מאה אחד באחד בזה אחר זה וקא יליף האי סברא מן בהמה בבהמה ולא בהמה בבהמות הרבה ביחד אבל על בהמה אחת ממירין וחוזרין וממירין בזה אחר זה בהמות הרבה דהיינו נמי אחד באחד: ל״א מעיקרא במתניתין אהדר להו מן והיה הוא וגו׳ ובברייתא דבעו רבנן למילף מן בהמה בבהמה אמר להו אדרבה בבהמה בבהמה לא משמע אלא אחד באחד. ולהאי לישנא אמר ריש לקיש הוי ריש מימרא]: קדושתא קמייתא להיכן אזלא – דהא כתיב הוא ותמורתו יהיה קדש: [לדברי האומר אין ממירין וחוזרין וממירין הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו – בהמה אחת. והומם האשם וחיללו על אחר. ונאבד אותו שחילל עליו והביא אשם אחד ונכפר בו ואח״כ נמצא אותו שנאבד וניתק לעולה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 נראה דצ״ל היכי משמע מהכא דמיירי בקדם הקדשן את מומן: מדשני קרא וכו׳.
2 נראה דצ״ל דאין טעם לומר ברע בטוב דקא מעלי ליה דלקי טפי.
הערות
Gemara
Peirush